אני מניח שכל מי שמעל גיל 20 זוכר את הצ'יטים והקודים במשחקי המחשב והוידאו הישנים. המטרה של אותם קודים או צ'יטים הייתה לעזור לנו לסיים את המשחק מהר יותר ובלי שנצטרך לעבור את כל השלבים. במשחקים ההם אכן היו לצ'יטים ולקודים האלו חשיבות מרובה מכיוון שרמת  הקושי שלהם הייתה לעיתים גבוהה מאוד או שבכלל לא היה אפשר לשמור באמצע המשחק בדיוק כשהיינו צריכים ללכת לישון או לעשות שיעורי בית. (ואם היינו שוכחים את המסך או הטלווזיה דלוקים, התמונה הייתה עלולה להיצרב שם לנצח!).

היום המצב שונה לחלוטין - מרבית המשחקים אינם כה קשים ופונים לקהל יעד רחב ביותר, החל משחקנים קאז'ואלים ועד לשחקנים שיודעים היכן כל מקש נמצא על הג'ויסטיק גם בעינים עצומות. מעבר לכל זה, חברות המפתחות משחקים לא רוצות שנסיים אותם כל מהר - לעיתים לוקח לפתח משחק המשך או משחק נוסף כמה שנים טובות.

הפתרון אם כן הוא לגרום לשחקנים לבצע את הפעולהההפוכה לחלוטין משימוש בצ'יטים - לעבוד קשה יותר! הרבה פעמים גם אחרי שנסיים את המשחק, נקבל הישגים ועיטורים עם השלמת משימות קטנות או סיום של המשחק בתנאים קשים יותר (לדוגמה, תוך פחות מחמש שעות). במידה ושחקנים אחרים מחוברים לרשת הפצת המשחקים של המחשב (סטים) או קונסולות המשחק (PSN/XBL), הם יוכלו לראות את ההישגים שלנו. אם הגדרנו אותם כחברים, זו יכולה להפוך לתחרות של ממש שבה שני השחקנים לא צריכים בהכרח לשחק אחד מול השני.

פתרון נוסף אותו מצאו חברות המשחקים הוא לאפשר צ'יטים בתנאי שהשחקן נכנס למעין מצב חופשי בו הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, אבל לא לשמור את אותם הישגים מדוברים ובמקרים רבים גם לא את ההתקדמות הרגילה שלו בתוך המשחק. צ'יטים כאלו הנמצאים בעיקר בסדרת GTA למעשה מרחיבים באמת את חופש הפעולה בלי להרוס את המשחק כי בסופו של דבר אנחנו גם רוצים להגיע לסוף... יש גם מקרים בודדים בהם אי אפשר לצבור הישגים במצבי משחק קלים במיוחד. הסיבה היא ששחקנים טובים פשוט לא ישאירו לשחקנים המתחילים סיכוי אם הם יתחרו על אותה המשבצת...